ארגון “אמת ליעקב בישראל” החל את דרכו בשנת 2015, מתוך כאב ואחריות ציבורית.
באותן שנים ליוו את הציבור החרדי שורה של אסונות שנבעו מחוסר ידע והיעדר מודעות מספקת בתחומי בטיחות וזהירות. השיא הגיע בתקופת בין הזמנים אחת, שבה נספו תשעה בני אדם. האירועים הללו זעזעו אותנו עמוקות. הבנו כי אין די באמירות כלליות – יש צורך בעשייה יזומה, מסודרת ומתמשכת.
בתחילת הדרך פעל הארגון בתחום ההסברה והזהירות: פרסום הנחיות בטיחות, קמפיינים מודעים, הפצת חומרי מידע והעלאת מודעות ציבורית. מטרתנו הייתה פשוטה – להציל חיים באמצעות ידע.
השינוי המהותי בפעילות הארגון החל בתקופת הקורונה.
עם התפשטות המגפה בישראל, התחדדה מציאות קשה: הציבור החרדי הוצג שוב ושוב כבעיה מערכתית ולא כחלק שווה בחברה הישראלית. בעוד ענפים שונים במשק – מסעדות, בתי מלון, בריכות ומוקדי בילוי – פעלו תחת מגבלות, אולמות אירועים ומוסדות המזוהים עם הציבור החרדי נותרו סגורים גם במתווים מצומצמים ובהתאם להנחיות.
לצד ההגבלות, התנהל שיח ציבורי רווי הכללות והאשמות קולקטיביות.
באותו שלב הבנו כי לא מדובר באירוע נקודתי, אלא בדפוס רחב יותר של קבלת החלטות ואכיפה שאינן תמיד שוויוניות, ובהיעדר גוף משפטי ממוקד שפועל באופן עקבי להגנת זכויות הציבור החרדי.
מתוך כך התגבשה מחדש זהות הארגון כגוף משפטי עקרוני.
הוגשו שתי עתירות לבג"ץ בדרישה לשוויון באכיפה ובפתיחת ענפים. העתירות לא התקבלו במלואן, אך בפועל הביאו להקדמת פתיחת אולמות האירועים בשבועיים מהמועד שתוכנן.
מבחינתנו, גם כאשר פסק הדין אינו מקבל את כל הסעדים – עצם הפנייה לערכאות, יצירת ביקורת שיפוטית והצבת הדרישה לשוויון על שולחן בית המשפט – מייצרים שינוי ממשי.
מאז, זו דרכנו.
לאחר הקורונה בחנו סוגיות עומק נוספות. התמונה שהתגלתה הייתה רחבה יותר:
הציבור החרדי הוא מיעוט משמעותי במדינת ישראל. בדמוקרטיה חוקתית, זכויות מיעוט אינן תלויה ברצון הרוב – הן נובעות מעקרונות יסוד של שוויון, כבוד האדם והגנה על קבוצות מיעוט.
ארגון “אמת ליעקב בישראל” פועל באמצעים משפטיים בלבד.
הכלי המרכזי שלנו הוא עתירות עקרוניות לבג"ץ ולערכאות נוספות, טיפול בהפליה מערכתית, בניית תשתית טיעון חוקתית, וליווי מאבקים בעלי השלכה ציבורית רחבה.
הגשנו עתירות רבות:
חלקן התקבלו, חלקן נדחו, וחלקן יצרו השפעה עקיפה שהובילה לשינוי מדיניות גם ללא פסק דין תקדימי.
כל הליך – גם כאשר אינו מסתיים בניצחון פורמלי – מחזק את עצם העיקרון כי הציבור החרדי איננו שקוף ואיננו חסר ייצוג.
מטרתנו היא להעניק ייצוג משפטי רחב ככל שניתן – בכל הערכאות בישראל, ובמקרים המתאימים גם בזירה הבינלאומית.
כאשר מנגנונים פנימיים אינם מספקים מענה מספק לעקרון השוויון, במשפט הבינלאומי וכלי זכויות האדם מהווים מסגרת נוספת לבחינה. אנו בוחנים אפשרויות פעולה מחוץ לישראל כאשר מתעורר חשש לפגיעה שיטתית בזכויות יסוד.
הציבור החרדי הוא ציבור שומר חוק, בעל רמת פשיעה נמוכה, ותורם לחברה בדרכו ובאורח חייו. זהו ציבור בעל מסורת רציפה של אלפי שנים, המחויב לערכים, לקהילה ולאחריות הדדית.
אין הצדקה משפטית, מוסרית או ציבורית להפליה, להכללות או למדיניות בלתי שוויונית.
המאבק שלנו איננו פוליטי. הוא משפטי, עקרוני ושיטתי.
אנו פועלים מתוך הנחת יסוד ברורה:
זכויות אינן מוענקות – הן נאכפות. ושוויון איננו סיסמה – אלא חובה משפטית מחייבת
